#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכח. חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה. מדוע אמרו זה כלל גדול? (2) 	דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה אי נמי להמוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שיכול המוכר לומר לשחיטה מכרתיו לך ואין אומרים שנלך אחר הרוב והרוב מוכרים לחרישה והוה מקח טעות, שכיון שהמוכר מוחזק בדמים הוי הקונה מוציא מחבירו ועליו הראיה.	"ב""ק מו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכט. מדוע אמר שמואל שלחכמים המע""ה והרי המזיק מחויב שבועה ואין יכול להשבע ומתוך שאין יכול להשבע משלם? (3) "	"תירצו התוס' (ד""ה דאפילו) דשמואל לית ליה האי סברא בפרק כל הנשבעין ועוד י""ל דלמ""ד פלגא נזקא קנסא לא יהא מחויב שבועה גדול מהודאת עצמו שמודה בקנס פטור ועוד אומר ר""י דלא דמי כלל שכיון שאין לו לידע דבר זה אם משנגחה ילדה או קודם לא אמרינן מתוך שאינו יכול להשבע משלם."	"ב""ק תוס' מו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רל. מה יכול לשלם במקח טעות, בעל חוב, נזקין ושכיר? 	"כתבו התוס' (ד""ה ה""ג) שיש גורסים אי דליתא להני זוזי ולגי' זו במקח טעות אם אין אותן מעות בעין שנתן לוקח למוכר אפילו יש לו מעות אחרות אינו חייב לתת לו אותם ויכול לפרוע בשאר דברים. ואין נראה לר""ת אלא דינו כבעל חוב וב""ח אם יש לו מעות אינו יכול לסלקו בשאר דברים. ואם אין לו כסף יכול לשלם בשאר דברים ואינו מחויב למכרם ולהביא דמים.<br>נזקין אפילו יש לו מעות יכול לסלקו בקרקע לרב הונא, ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע אף בשאר דברים.<br>ובשכיר אפילו אין לו כסף אומרים שיטרח ויביא דוקא מעות."	"ב""ק תוס' מו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלא. מה לומדים מהפסוק 'מי בעל דברים יגש אליהם' ובאיזה אופן מדובר? 	"למסקנא שאין נזקקין אלא לתובע תחילה. רש""י פירש כגון ראובן תובע לשמעון מנה שהלוהו ושמעון משיבו תפסת משלי החזר לי מה שתפסת או משכון היה בידך ונפחת מדמיו שנשתמשת בו, בתחילה נזקקין לטענת ראובן ומוציאין לו המנה משמעון ואח""כ נזקקין לשמעון לדון על דבר התפיסה והמשכון. והתוס' (ד""ה שאין) כתבו שלפרש""י מיירי שיש לראובן שטר על המנה שאם רק עדים נאמן לומר פרעתי שלא בעדים, ומיירי כגון דשמעון אומר פלוני ופלוני היו בשעת מעשה ויודעים שכדברי כן הוא, ואנו יודעים שהוא אומר אמת ואי לאו קרא הו""א שראוי להמתין להם אפילו סופן לבא לזמן מרובה. והתוס' פירשו שראובן תובע שחבל בו ושמעון אומר יש לי שאר תביעות עליו ומגבינן לראובן דמי חבלתו אע""פ ששמעון אומר שהיום או למחר יביא עדים ואין ממתינין לו כלל דקי""ל בהחובל שאין נותנין זמן לחבלות <sup>פח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פח.  והרשב""א  (ד""ה אין)  הביא את פירוש הראב""ד שפירש בראובן שתבע את שמעון במנה ואמרו טענותיהן בב""ד ולא גמרו את הדין, שלא בא ראובן התובע לפניהם או שבא וחייבו את שמעון שבועה, ולא בא ראובן לקבל שבועתו, ובא שמעון הנתבע תחילה ותבע לב""ד להזמין ראובן לקבל שבועתו, אין נזקקין לו, שיכול ראובן לטעון איני רוצה עכשו בשבועתו או בגמר דינו כי שמא היום או מחר ישיב אל לבו ויודה, אבל לראובן שהיה תובע תחילה נזקקין בודאי להכריח את שמעון לשמוע גמר דינו ולהשבע לו. והרא""ש  (סי' א)  הביא את פירוש הריב""א דנזקקין לתובע תחילה איירי לשמוע דבריו ולקבל עדותו תחילה. ונפקא מינה אפילו אם ימותו עדים של נתבע או ילכו למדינת הים בעוד שמקבלים עדים של תובע.</span>"	"ב""ק מו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלב. פרה שנגחה את השור וכו', לאביי כמה צריך לשלם ומדוע כשהפרה והולד של אחד או כשהפרה של אחד והולד של אחר? 	"לאביי אם הפרה והולד של אחד משלם לו בעל הפרה חצי נזק ממה נפשך. אם הפרה של אחד והולד של אחר לרבנן בעל הפרה משלם רביע ובעל הולד פטור דהמע""ה. ולסומכוס אם תבע בעל הפרה תחילה ישלם לו בעל הפרה חצי הנזק ועליו הראיה שהיה לו שותף ואיכא דאמרי שיאמר לו בעל הפרה מידע ידעי שבעל הולד שותף לנזק ופירשו התוס' (ד""ה מידע) שיש לנו להעמיד הפרה בחזקה שהיא מעוברת והשתא היא דילדה ומודה סומכוס כיון דאיכא תרתי שהוא מוחזק וגם איכא חזקת גופה דאמרינן המע""ה הלכך לא משלם בעל הפרה אלא רביע כאילו ודאי אית ליה שותפי, ומיהו להוציא ממון מיד בעל הולד אין מועילה חזקה הלכך לא משלם בעל הולד אלא שמינית מהנזק ואידך שמינית נזק מפסיד. אם תבע את בעל הולד תחילה יאמר בעל הפרה גילית דעתך שבעל הולד שותף עימי בנזק ורביעית הנזק אני חייב לך. ובעל הולד יאמר לניזק שאם הייתי ודאי שותף הייתי חייב רבע הנזק, כעת שהדבר ספק שמינית הנזק אשלם לך."	"ב""ק מו: - מז. ותוס' "		
